כמה הייתי עצובה, כשהבשורה הגיעה.
"היא חולה!" – אמרו לי. "היום לא תופיעה".
הצטערתי לי כל כך, חשבתי: 'רק היום'!
אז נודע לי שלא כך, צפיותיי רק חלום.
נשאתי ליבי אל סידור התפילה, לחשתי מילים, אותיות.
שאלתי עצמי: "איך זה קרה? מה עוד ניתן לעשות"?
חברה יקרה, אז חשבתי עלייך: מתי כבר תהיי בריאה?
תכננתי איך אקבל את פנייך כשתבואי סוף סוף לכיתה.
עד הרגע אני מתפללת, מבקשת, שתהיי בריאה עוד היום.
ואני בוטחת, מכול ליבי מתייפחת, ויודעת שאין זה חלום.
