אתם ממש בסדר, תאמינו לי

כשהילד שלנו מקבל מכה, נפצע, או נפגע מחבר, אנחנו נחלצים לעזרתו. "זה בסדר", אנחנו מרגיעים.

ילד שאין לו הגזע הזה, עליו הוא יכול להישען ולדעת שהוא בסדר, גדל עקר ואומלל.

בעצם, כל אדם צריך משענת בעת צרה. אין לך אדם שיכול להסתדר בלא תמיכה.

התמיכה יכולה להיות תמיכה של אדם, ויכולה להיות תמיכה של מצב, של ידיעה, שמה שאתה עושה זה בסדר גמור.

אז קבלו את  חמשת ה"בסדר" שלפניכם באהבה, אלו יהיו התמיכה שלכם והמשענת בעת צרה:

1. זה בסדר גמור שאינכם יודעים מה לענות לילד על מה שהוא שואל.

ילדים שואלים לפעמים שאלות קשות. שאלות באמונה. שאלות של שיעורי בית, שאלות מאתגרות, שאלות רטוריות.

אם עד היום הייתם עומדים לפניהם בבושת פנים, מהיום הרימו ראשכם. זה בסדר.

 2. זה בסדר גמור שאתם לא תמיד צודקים. אמרתם ושגיתם, אמרתם וטעיתם, אמרתם כי חשבתם, אמרתם כי זה מה שידעתם.

אל תדאגו, דווקא כשתבינו שאינכם צודקים תמיד, לא תצטרכו להוכיח את צדקתכם.

אבא ואמא אינם מלאכי השרת, הם בני אדם, וככאלה הם בוודאי טועים לעיתים.

אפשר רק להתפלל שלא יפלו טעויות הרות גורל על ידינו, ושישמור ה' על צעדינו.

3. זה בסדר גמור שאתם לא מצליחים לעשות הכול.

לשמור על בית מבריק, לבשל, לקפל, לסדר, לטפל, להלל ולקלס במאה אחוזים.

יפה שאתם מצליחים בכלל לעשות את מה שאתם עושים.

אז בפעם הבאה שהכלים נשארו בכיור יומיים, או שהרי הכביסה גבהו עד התקרה – קחו נשימה.

4. זה בסדר גמור שהרגשתם את תחושת הכעס. מה שהילד עשה ממש לא היה לרוחכם,

לא ידעתם איך להגיב להתנהגות בתכם, הנהג של האוטובוס עצבן אתכם, השכן מלמעלה  שפך מים מלוכלכים על הכביסה.

כעס הוא תגובה טבעית לחלוטין. לא פעם אנחנו חווים אותה ומרגישים שאנחנו ממש זועמים.

השאלה מה עושים בזה. כל עוד הוצאתם את חרונכם על עצים ואבנים – הכול טוב.

בשביל מה נבראו כל כך הרבה אבנים בעולם?

5. זה בסדר שאתם רוצים עוד. קיבלתם כבר ילד אחד מוצלח, מתחשק לכם עוד אחד כזה.

הרווחתם מעסקה שעשיתם – הייתם רוצים שזה יקרה שוב.

אכלתם מנה אחת של פלאפל, ממש הייתם רוצים עוד אחת.

אנחנו כאלו שאוהבים עוד (מעניין שאנחנו לא זוכרים את זה כשהילד שלנו מבקש עוד).

בשביל זה יש לנו מסננת פנימית האומרת לנו: עד כאן! די לאכול! די לרדוף אחר כסף! הסתפקו במה שיש לכם!

לרצות עוד זה בסדר גמור, בפרט אם אתם יודעים לבלוע את הרוק במקרה שזה לא מגיע, ולומר למי שנתן לכם את מה שנתן: "תודה על הכול!".

זה בסדר שאתם "בסדר". אפשר לחתור להיות "בסדר גמור",

זה מצוין להתאמץ לשם כך, אבל בואו, הירגעו, הישענו על הגזע הזה, אתם ממש בסדר גם כך. האמינו לי.