זמן שינה

הוא יודע שעכשיו הולכים לישון, הוא אפילו ביקש עוד סיפור אחד ודי,

הוא אפילו שתה עוד כוס של מים ליתר בטחון, נשען על צווארך,

נתן נשיקת פרידה עמוקה עמוקה וסיכם אתך את כל הסיכומים של מה שתעשי בשבילו בבוקר,

ובכל זאת, בהגיע השעה שבה את מכבה את האור, מגיפה את התריס ומתחילה לפסוע החוצה מהחדר, הוא מתחיל:

-אמא!

-מה, חמודי?

-אני צמא!

-אבל הרגע שתית…שכחת?

-נכון, אבל אני צמא שוב.

את מביאה לו את כוס המים, בחיים לא השארת ילד צמא במיטה.

הוא מגיש לך אותה כמעט מלאה. זהו.

-לילה טוב, חמודי.

-אבל אמא,

-מה?

-את זוכרת שהבטחת לי שתקני לי את המשחק כמו של דודי?

-כן, אני זוכרת, אבל לא עכשיו, עכשיו לילה.

-נכון, אבל אמא,

-מה?

-א… כלום.

-אז לילה טוב, חמודי.

את יוצאת ומתחילה לתכנן את הערב הקצר שנשאר, אך אז, כמה צפוי:

-אמא,

-כן – את כבר קצרת סבלנות לחלוטין וגם נשמעת כך.

-תביאי לי את הדובי שלי. הוא על השידה.

-בבקשה – את מגישה, מקווה שאולי זו הבקשה האחרונה ובטוחה שזו לא.

-ו..אמא..

-נו,

-את רואה את התמונה הזאת, שעל הקיר,

-כן

-היא מפחידה אותי בלילה.

-למה?

-זה נראה כמו נחש.

-אז אני אוריד אותה וזהו.

-טוב.

את יוצאת מהחדר עם התמונה ביד, איזה שטות שבכלל קנית אותה, כך את חושבת לעצמך, הכול יכול היה להיות אחרת בלי התמונה הזו.

האמנם?

קולו נשמע מהפתח.

 הוא גם נגלה משם, מהפתח, במלוא הדרו.

-אמא, אני צריך ל….

עכשיו את כבר מיואשת לחלוטין, מבטיחה לעצמך שלעולם לא תספרי לו סיפור לילה טוב ולא תעשי את כול טקס ההשכבה הידוע אם בכל מקרה הוא לא הולך לישון.

אבל, בלילה הבא?

הכול מתחיל מהתחלה.

הזמן בו הילד הולך לישון הוא זמן של פרידה מהבית, מההורים, מהיום שעבר.

לילד לפעמים קשה להיפרד, אבל הוריו יכולים להקל עליו את המעבר הזה ועלולים להקשות עליו.

10 כללי זהב לזהירות בדרך ההורות

איך להשכיב את הילד לישון כדי שילך לישון באמת?

1.      הגיע זמן שינה!

הרגילו את ילדכם לשינה. 

סגלו דפוס קבוע של התנהגויות: ארוחת ערב, אמבטיה, סיפור של כך וכך זמן, ו..שינה!

הדפוס הזה מקנה לילד ביטחון וגורם לו להבין מה קורה סביב.

חישבו אתם אילו מישהו היה מוליך אתכם בכל פעם למקום אחר, בלי להתייעץ אתכם ובלי לספר לכם לאן הולכים. הייתם נמצאים כל החיים בחשש:

לאן אגיע?

מה אעשה עוד רגע?

ואם זה לא יהיה נוח לי?

ואם זה לא ייראה לי?

גם ילדכם חייב את הדפוס הקבוע הזה, כדי להיות נינוח.

2.      מעט אור ישפוך אור על הפרשה.

אל תקפידו על כיבוי אורות אם זה מפריע לילד, יש אנשים שנרדמים עם אור. אפשר לכבות לאחר מכן, ואפשר להשאיר אור במקום מסוים ולא ממש בחדר עצמו,

ואור זה יכול להישאר גם כל הלילה.

3.      העבירו את הבית למצב "לילה".

דאגו שבעת שהילד ילך לישון הבית יהיה פחות חי ונושם.

יותר מעניין המפגש של האחים בסלון מאשר המיטה.

לכן, בשעה שהקטנים שוכבים לישון, יש להקפיד על הגדולים שיעשו שיעורים בשקט, או ישוחחו בקול שקט בסלון.

4.      השעון החכם!

למדו את הילד להסתכל בשעון הקיר שבחדרו.

 מגיל מאד צעיר הוא יישמע לשעון, אם רק התרגל לשעה מסוימת שבה הולך לישון. הוא לא חייב לשם כך ממש לדעת שעון, מספיק שידע על איזה מספר עומד המחוג הקטן.

שימו לב, ילדים מגיל צעיר מאוד מסוגלים לדעת שעון, אם מלמדים אותם, והם נהנים מאוד לעקוב ולבחון את מה שקורה סביב מול פני השעון.

5.      זו מיטה חביבה – זה לא עונש להיכנס לתוכה!

אל תשדרו לילד שללכת לישון זהו עונש.

"אם אתה מנדנד, אז לך למיטה". כי אז יחבר את המיטה והשינה לדבר שלילי. להפך, שעת הכניסה לשינה, כדאי שתהיה שעה שלווה, שקטה, שבה אתם מצביעים לילד על המיטה ואומרים בחיוך:

"חמוד המיטה שלך מוכנה לשינה, תראה איך היא כבר מחכה, יפהפייה".

הילד מביט במיטה היפה והנקייה שלו, מבין שאנו מתלהבים ומתחיל להתלהב אף הוא.

6.      המצעים שעל המיטה – חשובים לא פחות מהסיפור שלפני השינה

תנו לילד לבחור מתוך שני סטים של מצעים איזה מהם ירצה לראות על מיטתו.

הסטים שיפארו את המיטה יחברו אותו אתה.

מענין מה אוהב יותר ומה פחות, מה זה עושה לו.

ככל שיתחבר יותר למיטה הנוחה והיפה, כך נוכל בעתיד לדרוש ממנו להציע את המיטה, ולעשות זאת בצורה נכונה.

7.      עוד סיפור אחד ודי!  אם אמרתם – קיימו!

הנעימו לילד את הזמן שלפני השינה בסיפור או בשיר או סתם בדיבור, אבל הציבו גבול ברור בהקשר לסיום התוכנית:

 "עוד סיפור אחד ודי"- אם תעמדו על הדבר הזה הוא יתקבל בברכה.

אם תמשכו את הסיפור האחד ותוסיפו לו עוד ועוד סיפורים – הוא יימשך כמו מסטיק ולא תצליחו לעצור את המשיכה.

ילד חייב לדעת שגם לדבר טוב יש סוף וזה בסדר. אם תספרו לו כמה סיפורים שהוא מבקש, לא יהיה לזה סוף.

8.      הילד עייף? זה הזמן ללכת לישון!

דאגו להשכיב את הילד אך ורק כשאתם יודעים שהוא באמת עייף, אחרת לא פלא שיחפש סדקים בהשכבה.

איך תדעו שהוא עייף? בדקו קודם כל אם ישן בגן, וכמה זמן,

ובנוסף כל הורה רואה לפי פני ילדו מה המצב אתו, הקדימו רפואה למכה. לפני שיוכיח לכם בבכי שהוא עייף קחו אותו למיטה. אחר כך כבר מאוחר מדי וקשה להרדימו..

9.      קצר וקולע!

תוכלו לשכב לצד הילד לפני השינה, לסכם את היום ולתכנן את מחר בצבעים ורודים, אבל עשו זאת בתמציתיות.

ילדים נהנים כשסיפור הלילה הוא תכנית המחר: "אז נקום מחר ב7 בבוקר, ניטול ידיים, נתלבש, נצא לגן, נפגוש בדרך את… ואת… ואז ניפרד ואתה תשחק אתם בגן, אחר כך.. " סדר היום המסופר גם יגרום לילד להירדם, שהלא הוא כבר יודע מה יקרה… הוא גם יגרום לכך שהוא לא יבקש עוד סיפור כי ידע שזה הסיפור הלילי ומה שמסופר בו זה מה שיקרה מהבוקר עד הליל של מחר, וגם יגרום לו לתכנן את מהלכיו לקראת יום המחרת. כן, גם ילדים קטנים אוהבים כמונו לדעת מה התכניות ולמה יש לצפות.

10.  הגיפו את התריסים – לילה בא!

דאגו שהתריסים יהיו מוגפים, שלא ייכנס אור יום לחדר, כך הילד יבחין בכך שזהו לילה ולא יתמרד.

חושך בחדר אומר: לילה הגיע!  החיבור שבין החושך ללילה חשוב מאוד לגבי הסתגלותו של הילד לשינה.

אחרית דבר

ילד שישן טוב ומספיק בלילה, הוא ילד יותר בריא ויותר איתן. כולנו רוצים שילדינו ילמדו בצורה טובה, יקשיבו למורה כפי שצריך, ישחקו עם חבריהם בלי להתעייף ולא יהיו עצבניים.